הפסיכולוג שפיטר את אלוהים

אנשים שהם מרכז היקום, ושאינם מסוגלים לקחת אחריות - פוגשים מטפלים שאין להם אלוהים, במפגש שנידון לכישלון. אם אתם מחפשים הקלה, דעו שיש שבעה צמתים שאי אפשר לעבור בלי האל, וגם אלף טיפולים לא יועילו. לתשומת לב הפסיכולוגים

ד"ר יאיר כספי

22.05.13, 22:56

פיטוריו של אלוהים, בתחילת המאה העשרים, היו מוקדמים מדי. הם הביאו בתחילה להקלה אצל הסובלים מרגשות אשם ותודעת חטא כוזבת, אבל כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הוצאתו של אלוהים מן החינוך והפסיכולוגיה יצרה הפרעות חדשות: אנשים שחושבים שהם במרכז העולם, ומתקשים מאוד ליצור קשרים אנושיים שאינם סובבים סביבם. אנשים שאיבדו את גבולותיהם, ואין להם מי שלפניו הם צריכים לתת דין וחשבון, ואנשים שחייהם נעדרי ערך ומשמעות.

אלוהים חסר היום בטיפול. מטופלים רבים מבקשים אותו, אבל המטפלים - נאמנים לדתם החדשה העובדת את האדם הגדול (בגרסה המודרנית) או המיוחד (בגרסה הפוסט-מודרנית) - לא מרגישים ולא שומעים.

ישנם שבעה צמתים בתיקון אדם שכמעט אי אפשר לעבור אותם בלי אלוהים. המחסומים שאיננו יכולים לעבור, נשארים אתנו כשאלות שאיננו יודעים לפתור.

1. למה איני יכול לעזוב קשר או מקום שרע לי בו?

"מי שאינו עובד אותו, עובד את זולתו", כתב במאה ה-11 בחיי אבן פקודה, מחבר "חובות הלבבות". כולנו מנוהלים

מול משהו שאנחנו חושבים שהוא בעל הסמכות בעולם. בתחילת המאה העשרים הציעו לנו את הלאום או הסוציאליזם, המדע או המשפחה במקום אלוהים. באמצע המאה העשרים הסתבר שכל אחד מאלה יצר בית סוהר חדש שהיה אכזרי כמו הכלא הדתי.

יש פעמים שבהן אנו שואלים את עצמנו למה אדם בוחר להישאר עם הורה נורא, או בן זוג אנוכי, או ילד מתעלל, או מעביד נצלן. עם שאלה דומה התמודדו פרשני סיפור יציאת מצרים: האם עם העבדים אינו יודע שיכלה את שארית ימיו בעבודת פרך? האין הוא מבין שהגזרה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", משמעותה כליה? למה לא נמלטו ממצרים?

מסקנתם הייתה שהעם העברי איבד את אלוהיו והתנהל מול פרעה מתוך אמונה שהוא נציגו הבכיר של האל עלי אדמות, אם לא האל בעצמו. מכות מצרים נועדו, לכאורה, לשכנע את פרעה לשלח לחופשי את העם העברי. אבל פרעה לא השתכנע. מי שהשתכנע היה העם העברי.

משה הוכיח לעמו כי פרעה אינו בעל הסמכות הגבוהה ביותר. "עבד אדוני", כתב רבי יהודה הלוי, "הוא לבדו חופשי". כשנשאו העברים עיניהם לאלוהים, הם גילו שפרעה הוא אל כזב. זהו לבו של הרגע המפתיע בתהליכי תיקון שבהם, ביודעין או שלא ביודעין, האדם חופשי כי מצא אלוהים.

2. למה איני מצליח להבין את עצמי למרות הטיפולים שעברתי?

אנשים באים הרבה פעמים לטיפול כדי לגלות סוד על עצמם שיסביר את חוסר שייכותם, או פחד המלווה אותם. חופרים בהריסות של בית ישן, או מציצים לצד האפל של האישיות שלהם. הסוד ההולך ונחשף עשוי לגלות להם מישהו אחר שמסתתר בתוכם. הם נעצרים, מבועתים מול אמת שאולי לא יוכלו לשאת, ונמלטים או מבזבזים שנים לפני דלת שאותה לא יפתחו.

למטפל אין שום הכשרה במציאת ייעוד האדם, וחל עליו האיסור להביא לטיפול ערכים(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

אדם בא לטיפול כדי לעזור לעצמו, ועצמו עשוי ללכת לו לאיבוד שם. מי שיש לו רק את עצמו אינו יכול להיוותר אפילו לרגע בלי "אני" שהוא מכיר. לצדיק המושלם אסור להכיר את צדדיו הנבזיים.

התרבות שפיטרה את אלוהים, שיווקה "אני" כוזב לבני האדם. גדול מדי, כמעט מושלם. המגע עם החלק האסור בידיעה, עלול להחוות כמות האני הקיים. מי שדרכו הביאה אותו למצוא אלוהים, מצא "אני" שלא נגמר. לאיש השייך לאמת הגדולה מותר להיות חלש, תלותי ופגום. הוא יכול לחצות את גשר הידיעה והכאב, שבצידו האחר אפשר שהאני הפרטי שלו לא יתקיים.

3. למה אני כל כך שיפוטי כלפי עצמי?

החברה המודרנית החליפה את החטא הדתי בחטא חברתי. האדם נמדד ביחס לנורמה. כלומר,

ביחס למה שכולם עושים. ההשוואה לנורמה יצרה סוג חדש של הפרעה: אנשים שמרגישים אשמים כי הם לא כמו כולם. לא מקובלים כמו כולם, לא באים ממשפחה כמו שיש לכולם, לא רזים כמו כולם, לא מאושרים כמו כולם.

הפסיכולוגיה הפוסט-מודרנית ניסתה לרפא את רגשות האשם של "השונים", והעמידה להם אידיאל חדש: אני מיוחד, עצמי חד-פעמי שלא דומה לכלום. "האני המיוחד" שיחרר רבים מעריצוּת הנורמליות. החריגים הוצאו מן הארון, והם מתראיינים בכל שבוע בעיתון. הנורמה החדשה היא להיות שונה וללבוש חולצה שעליה כתוב: אני כפייתי, אני שמנה וטוב לי, אני אוהב בנים, אני סנטר כפול.

מבחינה התפתחותית, תינוקות זוכים לחוויה כזו בשנותיהם הראשונות. התינוק אוכל כשהוא רעב, ישן כשהוא עייף, נישא על ידינו ועושה את צרכיו היכן ומתי שבא לו. ואנו מביטים בו, ומתפעלים. אולי קצת מתלוננים, אבל משתדלים להיות לא שיפוטיים.

ילד שזכה בהתמסרות כזו יודע כי יש רשות בעולם לצרכיו העמוקים. איש שקיבל מתנה כזו מתהלך בעולם בהרגשה שהוא אהוּב כמות שהוא, גם אם לא יעשה משהו מיוחד. בין הבאים לטיפול ישנם רבים הזקוקים לרשות לחזור ולתקן חוויה ראשונית של קבלה בלתי מותנית, שבה קשובים לכל רצונותיהם, בלי שיפוט.

אבל "אי שיפוטיות", שהפכה להיות ערך בלעדי של מרבית הגישות לטיפול, מזמינה את המטופל להישאר באופן קבוע בשלב הראשון של ההתפתחות, ואינה מזמינה אותו לעבור לשלב הבא, שבו יגדל דווקא כשיציבו לפניו אתגרים הכרחיים, ולא יוותרו לו גם אם קשה לעמוד בהם.

האיסור על השיפוטיות בטיפול לא מאפשר לראות שהייתה זו התרשלות שהביאה לפיטורין, הזנחת הקשר שהביאה לגירושין, הימנעות מהצבת גבולות לילדים שעשתה מהם מפלצות - והשתמטות מלימוד תורה המשאירה אותנו תלויים באלה שעשו ממנה עבודת אלילים.

"ואני חטאי לנגד עיניי תמיד", מציין משורר תהלים כמעלה חשובה. האחריות לחטאו משיבה לאדם את הבעלות על חייו. זיהויו של החטא הוא המפתח לתורת התיקון היהודית, שאין בכל עולם הטיפול גישה המאמינה כמותה ביכולת האדם לשנות את כל עולמו, בכל שעה.

האיש שאין בו חטא נידון לחיים מצומצמים. את מה שקורה לו הוא מסביר באשמת ההורים, או החברה שלא קיבלה אותו, או האבחון השגוי. הוא ינסה להקטין את סבלו בעזרת תרופות שיתקנו מאזן ביו-כימי פגום.

4. למה איני מצליח ליצור קשר זוגי למרות שאני נאה ומוכשר?

במרפאה הפסיכיאטרית של בית חולים שבו עבדתי לפני שנים, מקיימים בכל יום שני בבוקר הצגת מקרה. בסופה מצמידים למטופל אבחנה מתוך מילון האבחנות הפסיכיאטרי. האבחנות רבות, אבל ישנו יסוד שחוזר ברוב המקרים: "קווים נרציסטיים", זה מה שאומרים היום על מרבית המטופלים.

במאה העשרים ואחת, "הפרעת אישיות נרקיסיסטית" נמצאת בראש מצעד האבחנות הפסיכיאטרי, ומי שלא מקבל אותה, מצמידים לו לפחות "קווים".

אנחנו דור שחי סביב עצמו. באסיפות הורים בבתי הספר, הילד תמיד "מאוד מיוחד". אם אין בו מצוינות או כישרון נדיר, אנו מבקשים לפחות לשמוע שיש לו בעיות מיוחדות, והוא זכאי להתחשבות שאף אחד אחר לא מקבל. אין דבר נורא יותר להורים מהמשפט: "גברתי ואדוני, יש לכם ילד רגיל".

כיוון שכולנו מיוחדים וכולנו במרכז כל הזמן, קשה ליצור קשר עם אחר שגם לו מגיע הכל. הפסיכולוגיה, בתה של התרבות שהעמידה את האדם במרכז העולם, עומדת מול האבחנה הנרקיסיסטית חסרת אונים. אין לה את האופקים, או הרשות, להציע לחולה תפקיד צנוע יותר בחיים.

כדי לרפא את המחלה שעשתה מן האדם גידול ממאיר, צריך לחנך לערך אחר שלפיו גבורה היא היכולת להכיר בערכו המוגבל של האדם, במצבו השביר, בזמניותו. דמויות המופת של התנועה הציונית היו האנשים העושים בצנעה את מלאכתם, והם "השומרים הנאמנים לצלם אלוהים בעולם". שניים שיש להם אלוהים יכולים להיפגש ולהפסיק להתווכח מי חשוב יותר.

5. למה אני לא שמח למרות שיש לי הכל?

כשהיינו ענווים, לפני שנים, העולם היה של אלוהים. לכן כל מה שמצאנו בו היה מתנה. כשהתחלנו להיות פעילים יותר בעולם, התרגלנו לראות חלקים הולכים וגדלים מסביבתו כמעשה ידי אדם. כשפיטרנו את אלוהים, התחלנו לראות סביבנו רק את מה שעשינו בעצמנו. ההתבוננות בעולם מוכיחה לנו כמה אנחנו גדולים. על אובדן חוויית החסד האלוהי אנו מנסים לפצות באמצעות קריירה וקניות, כפיצוי על אהבת החינם שאינה עוד.

הפסיכולוגיה החיובית שהתפתחה בעשורים האחרונים, מנסה לתקן משהו מן העיסוק האינסופי באין. במה שמגיע לי ולא נתנו לי, או לקחו לי. החיוביים אומרים שכדאי לו לאדם למנות פעם ביום את המתנות הקטנות שקיבל. תיקון מעניין, שעדיין לא הגיע לדרגת מעשה ההודיה המסורתי.

כשאני אומר תודה על החיבוק שקיבלתי מהילד, על הפריחה היפה בגינה, ועל פלפל אחד ממולא, אני יוצא מן העיסוק הכפייתי בצרותיי - ומתחבר לעולם נחמד. אם אעז ואומר: תודה אלוהיי, ששלחת את אהבתו של הילד הזה אלי, ושלימדת את בני אדם לשתול צמחים כמותך, ועל הנדיבות שנטעת בלבה של זו שבישלה את הממולא, פתאום הופך יומי לסיפור אהבה של בורא מסתורי, המשאיר לי מתנות בעולמי.

6. למה אני עדיין כל כך תלותי?

החופש הפוסט-מודרני הרחיב את מושג הטיפול לגישות רבות של טיפול רפואי, נפשי ואלטרנטיבי. לכל אחד יש מטפל, ומטופלים בגישות שונות ומשונות אומרים שהטיפול עזר להם מאוד.

אפשר שהסיבה שכל הטיפולים קצת עובדים, היא כי בכולם נותנים לנו דבר שאנו זקוקים לו נואשות, אבל אסור לנו להגיד: אנחנו רוצים לחזור להיות קטנים. גיבורי המקרא הכירו בתלותם הגמורה בזה שמעליהם. הם היו מחוברים היטב לחלקיהם הינקותיים. הם האמינו שאנו זקוקים לטיפול לפחות פעמיים ביום. בכל פעם שהחיים הקשו עליהם, הם פנו למטפל הקבוע שלהם – והתפללו.

התפילה מחברת את האדם אל הילד שבו, ומאפשרת לו להתחיל לגדול משם. להפנים את נוכחותו של שומר העולם, ולמצוא רוגע פנימי.

7. מהו הייעוד שלי, ואיך יתכן שעדיין לא מצאתי אותו?

ספר התנ"ך הציע בזמנו מהפך בהבנת היצור האנושי את עצמו. בני האדם, כולם, הוזמנו להיות שותפיו של בורא מסתורי בהשלמת העולם. המקרא מציע לקרוא את כל ההיסטוריה האנושית, כמפעל רב דורי של פענוח והגשמת תפקיד האדם.

במסע הזה, אומר הסיפור, יש לקבוצה שאנו שייכים אליה תפקיד ייחודי: לתקן את המקומות שבהם אדם בורח מן המשימה האנושית וחוזר להתנהג כמו חיה, או המקומות ההפוכים, שבהם דווקא בעקבות הצלחתו - האדם מפטר את בוראו ולוקח את תפקיד האלוהים.

העמדה הפוסט-מודרנית שביטלה את שייכותו של אדם למשפחה או חברה הרשאים לצוות עליו, נתנה למאמיניה רשות לעשות כל העולה על רוחם, ונטלה ממעשיהם תחושה של ערך או משמעות מיוחדים. הרעב למשמעות הוליד דור חדש של מטופלים, שתובע מן המטפל לעזור להם למצוא את ייעודם. הם בטוחים שאם יעשו את ההבחנה הנכונה, כל שאר הדברים יפלו למקומם.

אך למטפל, אין שום הכשרה במציאת ייעוד האדם, וחל עליו האיסור להביא לטיפול ערכים. הוא נענה לבקשה, אבל עושה לה רדוקציה לתחומו המצומצם. הוא מחפש משאלה עמוקה שהמטופל לא העז להקשיב לה. הייעוד יופרט למקצוע מסוים, או נטייה מינית, או תחביב שהוזנח.

בא לטיפול עורך דין, אומר שאין לו סיפוק בחיים, ותוהה אם נועד לעשות את מה שהוא עושה. חוקר המטפל בעברו, ומגלה שבנעוריו רצה להיות אמן. הוא מבשר למטופל כי אם יעז לממש את ייעודו, ימצא אושר בחיים. הולך עורך הדין ללמוד ציור, נהנה, אבל לא נהיה מאושר. הוא מחפש מטפל אחר שידייק יותר.

ואין איש בין מטפליו שיעז להציע לו פירוש פשוט יותר למצוקתו, שנחשב למיושן: בדרך שבה אתה עושה כסף, 

גם אם היא חוקית, אתה מאבד את עצמך הרבה פעמים כאדם. האובדנים היום-יומיים הקטנים מצטרפים לייאוש זוחל.

היה רגע אחד בשבוע שעבר, שבו דחית תיק שעורר בך שאט נפש קל. שותפיך למשרד לא הבינו את הוויתור על רווח מקובל, ואתה נעשית שמח פתאום. כי רגע קטן, שבו עשית מעשה אחד נכון, הוא עיקר יצירתך בעולם. כי בו בוראך ואתה, עשיתם אדם.

The Future of the Internet – Tamir Huberman 11/11/12

The Future of the Internet – Tamir Huberman 11/11/12

This is the first article out of several planned in the predictions of the Internet related technologies. While the movies constantly provide us with endless stream of ideas in many different aspects of the future of technology it is a bit more difficult to predict the actual future of a more specific realm like the Internet.

It is no secret that the internet has truly changed our lives. I can still remember the time I had to physically travel to the US embassy and search for manuscripts that are interesting in specific areas where at the time had no information available in Israel. I remember sending out land mail to the US and receiving physical copies from individuals. I have said on many occasions that the internet was invented for people like me that had an endless desire for information and so little to be found with a click of a button.

The internet revolution was and is truly amazing and it comes today as no surprise that the internet is the crucial technology of our time to distribute information.

So what is the next evolution of the internet? How will the internet look in the years to come?

This article is one of several which will make an attempt to predict the evolvement of the future internet technology and its impact on our lives in the future.

The internet is a textual system that allows indexing and later searches of text in almost any content type. This led to the formation of search companies such as Google which allow access to almost any type of material with a click of a button.

The amount of information is growing at an ever increasing speed and companies that are developing ways to cluster information have to constantly adapt to the huge amounts of information that is out there.

If we look at the current way we are used to view information it comes down to the keyboard and mouse, lately some new touch screens which allow us to type into the console and later the data is retrieved.

The aspect I would like to touch in this article is the communication aspect. The internet has generated Social Networks such as Facebook, LinkedIn, Google+ and many others that allow surfers to connect together.

Predictions:

1.      The future will change dramatically the way we communicate over the web. Each one of us will have his own Avatar (Avatar – is the word which describes your electronic image that represents and is manipulated by a computer user as in a computer game).

2.      Having an Avatar will completely change the way we communicate and I would like to touch several aspects depicting the influence of having an Avatar in a virtual world environment:

a.      Having an Avatar at work – all the business meetings with non-local (and later local) representatives will be done via your Avatar. This will create an identity between the different business partners and allow generation of quick rapport.

b.      An avatar at work will also allow generation of completely new jobs and actual physical location will not be a must in many types of occupations. Since the physical location of an employee will not be of importance the employee market will change dramatically and an open global employees market will emerge.

c.      An avatar in Social Networks will allow generation of greater rapport between individuals and will also allow choosing different Avatar for different environments. For example: in the Business aspects one could choose an Avatar that is always dressed elegantly and in the Social domain the clothing, age, sex could be altered. Since the physical properties can be modified in the virtual world creation of new jobs in this domain which will assist people in maintaining various Avatars will be provided.

d.      Healthcare – Doctors could also have Avatars and since basic monitoring of the body could be done either at home and in central locations the actual meetings with physicians could be done in professional domains and people could choose physicians worldwide in light of the fact location will not be an issue.

e.      Schools and Universities – The first to be influenced by this new revolution will be the Universities. Students could choose learning in any place in the world and having an Avatar would be a must in order to join classes in the Virtual University space with Avatar teachers. This will increase the communications between students located worldwide and Universities as we know them will disappear.

f.       Searching for materials – Since having an Avatar in the virtual world creates a more realistic way to communicate the way we search the internet mainly via text will change to speech. In addition technologies which will help in passing of movement in more natural way to the virtual world will be developed and people will be able to work full time in the virtual world.

g.      Communication on the phone will not take place and all communication will be via Avatars.

h.      Transportation and Cities – Since most of the professional life will take place in the virtual domain the cost of travel will dramatically change and the whole concept of cities will soon change. Living in cities which brought people together mainly in order to find work will not be a must and people could live were they desire.

I have touch a lot of topics, each of which could be elaborated much more and my next article on the subject will shed light on different aspects of this global shift. 

רוחב היריעה

רוחב היריעה

המושג "רוחב היריעה" נמצא בשימוש רב בתוכנית הפשטות שבאלוהות. החלטתי לתת המחשה וויזואלית שתאפשר מפתח עמוק יותר להבנת והפנמת המושג. אך תחילה הייתי רוצה להביא מספר ציטוטים לשימוש במושג זה.

במאמר "לצאת מהסיפור – המעבר לאנושיות חדשה" שפורסם ב – 14/1/2012 ע"י נילי בכר מופיעה הפסקה הבאה: "כאשר באה הליבה המרכזית והביאה את הערך העליון לעידן החדש: "תוקף פעיל במאור פנים", הרי, שהביאה ערך, שרוחב היריעה שלו הינו עצום ונפרש על פני אספקטים רבים.

במאמר "פתיחת הפורטל הראשי בעולם ארץ" שפורסם ב- 29/12/2011 ע"י נילי בכר מופיעות הפסקאות הבאות:

"האתגר של התקופה האחרונה הוא להצליח, בכל רגע הווה נתון, לבחור במטריצה הגבוהה, שיש בה בהירות רגשית ומחשבתית, ראיה ומחשבה אחדותית, אהבה, ענייניות, מהירות תגובה ותנועה שאין בה פזיזות אך יש בה מוליכות, גמישות, תרגול תקשורת מגוונת בין שונים שאין בה את הפסילה ויש בה את הרצון הטוב ומוכנות להסתייע זה בזה מתוך ההבנה כי מתוך שיתוף פעולה ניתן לו לאדם להיחשף לרוחב יריעה גדול הרבה יותר."

פסקה נוספת:

"והיינו אומרים, כי אותו מפתח, אנו נתאר אותו באותה סכימה אשר תיארנו, מכיוון, שהיריעה הינה רחבה ואותו זמן ליניארי שלכם הינו כזה קצוב. משמע, היינו אומרים, כי כאשר נבוא ונבקש להמחיש לכם את המעבר מבין ממדיות וקוונטיות לאותה ליניאריות, הרי, שאותו מרחבים שפורטל מציע הינם מרחבים רחבים עד מאוד. אשר אותה מגבלה ליניארית אנושית שלכם, הינה כזו אשר טרם יצרה את הגישה המלאה לאותם מפתחות ופתיחתם והרחבתם."

ברור אם כן שרוחב היריעה הנו מושג שקשה מאוד לבן אנוש, הממוסך מהליבה המרכזית, להבין במלוא המשמעות. למעשה המושג עצמו מתרחב גם כן ככל שאנחנו נחשפים יותר לאור ישיר.

הקטע הקצר שבחרתי להביא נלקח מתוך הסרט "גברים בשחור 3" שבה קיימת דמות המסוגלת לראות רוחב יריעה רחב מאוד. קטע זה לדעתי שופך אור על המשמעות של המושג "רוחב היריעה" בצורה שמאפשרת פרימה וויזואלית נוספת.

צפייה מהנה!

What’s Your Jen Ratio? (By Dacher Keltner)

Disk # 6 Track 14 (1:55)

http://greatergood.berkeley.edu/article/item/whats_your_jen_ratio

By Dacher Keltner | February 7, 2007

My work as a psychologist—and my life as a father—has led me to believe that a simple fraction can tell us whether or not we're truly happy. Put aside your justified suspicions for a moment and consider the following ratio–we'll call it the jen ratio, in honor of the Confucian concept jen, which refers to a multilayered mixture of humanity, benevolence, and kindness not well captured by any word or phrase in the English language. A person of jen, Confucius observes, "wishing to establish his own character, also establishes the character of others," and "brings the good things of others to completion and does not bring the bad things of others to completion."

In the denominator of the jen ratio place recent actions in which someone has behaved in selfish, malevolent fashion, bringing the bad in others to completion — the aggressive driver who flips you off as he roars in front of you, pealing away; the disdainful diner in a pricey restaurant who sneers at less well heeled passersby. Above this, in the numerator of the ratio, list recent benevolent acts of others, which brought the good in others to completion – a kind hand on your back in a crowded subway car; the woman who laughs melodiously as a stranger accidentally steps on her foot. The greater the value of the jen ratio, the more humane your world. The smaller the number becomes, the clearer it is that you are living in a Hobbesian, dog-eat-dog world, bloody in tooth and claw.

Let's take the jen ratio for a test drive. An after school moment at my daughters' playground yields the following: In the numerator, two boys laugh, giving each other noogies on the head; girls do handstands and cartwheels, giggling at their butt-thumping mistakes; on a grassy field, laughing kids dog pile on a young boy deliriously clasping the football to his chest. In the denominator, a boy calls a smaller boy baboon breath, in measured, low tones; two girls whisper, heads askance, about another girl who tries to enter into their game of unicorn. This minute of playground life yields a jen ratio of 3/2, or 1.5. A pretty good scene.

Let's compare that with… in an interminable, eight minute line to buy stamps. I see 24 varieties of exasperation, from sighs to glares to threatening groans of the bureaucratically imprisoned, and one guy laugh 3 times. 3/24 = .125. Not such an uplifting time. And then how about two minutes of a video game? That's easy: 38 heads explode/0; it's infinitely malevolent.

One can apply the jen ratio to any realm — our interior life, the esprit of a family in a photograph, the face of a loved one at a poignant moment in time, the tenor of a dinner party or family reunion, the ebbs and flows of intimacy in the life long relations of two sisters, the rhetoric of presidents, the spirit of historical eras, the good will of a neighborhood, more satisfying and more trying periods of a marriage.

Of course, a high jen ratio does not define what is right or good. Sitcoms, cheerleaders, servers at fastfood restaurants, and beauty pageant contestants, on the surface, yield higher jen ratios than any page of Dostoevsky, most paintings of Van Gogh, and the films of Scorscese. Think of the jen ratio as a snapshot, though, of the state of your life as you perceive it, and as it truly is. 

Picture from Brugges

Anthony Robbins interviewing 108 year old woman survivor of a Nazi concentration camp

Beautiful video that teaches the meaning of life!

Thank you Alice Herz Sommer for shoing this to us all!

Motivational Quotes

"That which you resist stays"


"That which you fear amplifies"