רעות חייט
מסתכלים תמיד על חצי הכוס הריק? עוד לא מאוחר מכדי להשתנות: חוקרים טוענים כי אדם יכול ללמד את עצמו להיות אופטימי בתוך שבעה שבועות בלבד, באמצעות שני תרגילים פשוטים. האחד קשור בהסתכלות בפרצופים מחייכים וכועסים, והשני הוא מדיטציה הנמשכת 20 דקות.
האופטימיות חשובה לבריאות:
- מחקר ישראלי: מחשבות חיוביות מונעות סרטן
- מהי פסיכולוגיה חיובית - ואיך היא עשויה לעזור לכם
- "כלום לא מצליח לי!"; ללמד ילד להיות אופטימי
החוקרים הוכיחו שבזכות תרגול קבוע, המוח מסוגל לשנות את הדרך שבה הוא פועל ולשנות את נקודת המבט הפסימית שלנו על החיים. הנתונים הוצגו בסרט דוקומנטרי של ה-BBC שבו הסביר מייקל מוסלי, שסבל מנדודי שינה בעשרים השנים האחרונות, כי רצה להפוך לאדם שמח יותר - כזה שגם ישן טוב יותר.
מוסלי נבדק על ידי המומחית בתחום פרופ' איליין פוקס מאוניברסיטת אסקס שבבריטניה, והתוצאות הראו כי קיימת פעילות רבה יותר בחלקי המוח שלו הקשורים בשליליות ובפסימיות.
אסימטריה במוח
מחקרים קודמים הראו כי אנשים שסובלים יותר מפסימיות ומחרדה לוקים באסימטריה במוח הגדול, כך שישנה פעילות רבה יותר בהמיספרה הימנית מאשר בהמיספרה השמאלית, מסיבה שאינה ידועה עדיין. האם גם אתם פסימים? ה-BBC מציע שאלון מקוון כדי לעזור לכם להחליט.
באמצעות ניתוח הפעילות החשמלית במוח, הצליחו המומחים להוכיח כי הצד הימני במוחו של מוסלי פעיל פי שלושה מאשר הצד השמאלי כשהוא במצב מנוחה.
למוסלי הוצעו כאמור שני תרגילים לביצוע יומיומי, שיאפשרו לו לשנות את הלך המחשבה שלו: בראשון, תרגול המדיטציה, הוא התבקש לשבת במקום שקט ולהתמקד במשך 20 דקות באלמנטים פיזיים כמו משקל גופו או האופן שבו הוא נושם. אפשר להתחיל לתרגל זאת במשך עשר דקות ביום, ובהדרגה להעלות את אורך המדיטציה.
באופן הזה, מאפשרת טכניקת המדיטציה למחשבות שלנו לצוץ ולהיעלם מבלי לשקוע בהן יותר מדי.
בתרגיל השני מביטים במסך מחשב שעליו מוצגים 15 פרצופים כועסים או חסרי הבעה - ופרצוף אחד מחייך. בתרגיל זה התבקש מוסלי לזהות את הפנים המחייכות ולהקליק עליו. לאחר שעשה זאת, התחלף סט הפרצופים שעל המסך והוא התבקש למצוא שוב את הפנים המחייכות. הרציונל שבבסיס הרעיון הוא לאמן את המוח לחפש את הדימויים החיוביים ולהתכוונן בקלות רבה יותר למחשבות אופטימיות.
מוסלי דיווח בסרט כי לאחר שבעה שבועות מצב רוחו השתפר, הוא החל לישון טוב יותר ואף לחוש אופטימי. בתום פרק הזמן הזה הוא שב למעבדה, כדי לבחון אם חל שינוי גם בפעילות המוחית שלו. למרבה הפלא, גם האסימטריה בפעילות ההמיספרות שלו התאזנה במידה מסוימת, אינדיקציה נוספת לכך שהוא אכן הפך אופטימי יותר.
כשביצע שוב את תרגיל הפרצופים, זיהה מוסלי את הפנים המחייכות במהירות רבה יותר, מה שמעיד על כך שהוא מחפש פחות את הצד השלילי בחיים ככלל.
אופטימיות ב-8 צעדים
התחילו בעשר דקות ביום, והעלו בהדרגה עד שתגיעו לתרגול מדיטציה יומיומי של 20 דקות:
1. קודם כל, נשמו. לפני שאתם מקדישים תשומת לב לחרדה או למחשבות השליליות שטורדות אתכם, התמקדו בנשימה שלכם, בתחושת האוויר הנכנס באיטיות אל הנחיריים ויורד בגרון אל הריאות.
2. הקשיבו ללב. הרגישו את פעימות הלב שלכם ודמיינו אותו שואב את הדם ומזרים אותו חזרה אל כל חלקי הגוף. המשיכו כך עד שאתם מוכנים להתחיל במדיטציה.
3. מיינו את המחשבות. מקדו את תשומת הלב שלכם במחשבות שמקשות עליכם. אילו מחשבות נוכחות כרגע במוחכם? האם יש רבות כאלה המתרוצצות בראשכם או שמדובר באחת המעיקה עליכם בכל פעם? נסו לחשוב על הבעיות האלה בצורה רציונלית במקום להגיב אליהן רגשית.
4. אל תנסו לעצור את המחשבות. בניגוד לתפיסה השגויה הרווחת, בעת מדיטציה לא "מרוקנים" את המוח ממחשבות. מחשבות אינן האויב ואם תנסו להיאבק בהן - רק תחזקו את כוחן.
5. התייחסו למחשבות כאל רעש רקע. נסו לסגל למחשבות אופי של רעש לבן, כמו דיבורים ברדיו שנשמעים בקרבת מקום. אתם יכולים לשמוע אותן, אבל לא להתמקד בהן. תשומת הלב שלכם מופנית לעובדה שאינם מקשיבים למה שנאמר.
6. אל תשפטו את המחשבות. הן אינן "טובות" או "רעות", כיוון שכל מה שעובר במוחכם שווה ערך באותה מידה. אם תתייחסו אליהן בסקרנות ובסלחנות, יהיה קל יותר להתמודד עמן.
7. החזירו את המחשבות למסלול. בכל פעם שהמחשבות שלכם נודדות למחוזות שליליים, הכירו בכך ומקדו שוב את תשומת הלב בהתבוננות.
8. תרגלו זאת במשך כמה דקות. כאמור, התחילו בעשר דקות והעלו את משך הזמן בהדרגה. ייתכן שתחושו מסוחררים בתחילה, משום שמוחכם יפסיק להתרוצץ במעגלים, אך זה יעבור. ייתכן אף שתזהו יותר מחשבות מהרגיל בזמן תרגול המדיטציה, אך למעשה רק אתם אלה שהפכו מודעים יותר. ככל שתתאמנו, כך תוכלו להתמודד בקלות רבה יותר עם דאגות ופחות להיתפס לפאניקה.
מנוי לעיתון
פייסבוק
iPad
טוויטר